בן לאה ומרדכי, נולד בשנת 1919 בעיר טורק, פולין. בהיותו ילד עלה עם כל משפחתו לארץ-ישראל. כשהתבגר הצטרף לשורות ה"הגנה" ולמחייתו עבד כנהג משאית. ביום החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ היה גם גד בין החוגגים וחברה מעידה עליו כי כאשר השמחה סחפה את החוגגים הצוהלים שמעה את גד אומר: "קורבנות רבים תדרוש הקמת המדינה ומי יודע כמה ומי יהיו בין הנופלים".

גד היה נעים הליכות, עליז ומלא חיים; כאיש ה"הגנה" התייצב לכל פעולה כשנדרש, ובינתיים המשיך לעבוד לפרנסתו כנהג.

ביום כ' בכסלו תש"ח (2.12.1947) בשעות הערב, החזיר פועלים משדה-התעופה בקסטינה. כאשר הגיע עם משאיתו לצומת אבו-כביר, נאלץ לעצור לפני מחסום אבנים שהוקם על-ידי פורעים ערבים, שהתנפלו על נוסעי המשאית וגד היה בין הנופלים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שבנחלת יצחק.